היבטי מיסוי בהחזקת ומכירת נכסי קניין רוחני

1. רקע עובדתי

1.1. ארבעה יחידים תושבי ישראל ("היחידים"), פועלים במשותף (בהרכבים שונים), כיזמים בתחום האינטרנט ומחזיקים, בין היתר, בחברת "א", חברה ישראלית העוסקת בקישור בין ממשקי אינטרנט וסלולר. 

1.2. ברשות היחידים מספר נכסי קניין רוחני, הרלבנטיים לתחום עיסוקה של החברה, כגון רשימת לקוחות, מוניטין, ידע שיווקי, ידע טכנולוגי וידע ניהולי ("הנכסים"). היחידים מעמידים את הנכסים בתשלום לרשות החברה וחברות קשורות נוספות, העתידות לקום בעתיד הקרוב (ביחד "הקבוצה"). הבעלות בנכסים נותרת כל העת בידי היחידים. 

1.3. היחידים מועסקים על-ידי החברה בתמורה למשכורת חודשית והסכומים המשולמים ליחידים כוללים תמורה עבור השימוש שעושה החברה בנכסי הקניין הרוחני שבבעלות היחידים. מערכת היחסים שבין היחידים ובין החברה אינה מעוגנת בהסכמים בכתב.

1.4. חלק מהיחידים ("המוכרים") פועלים להקמתה של חברה "ב" במדינה זרה. החברה תוחזק על-ידם בחלקים שווים ותפעל בתחום עיסוק דומה לזה של "א". במסגרת פעילותה, תתקשר חברה "ב" עם המוכרים בהסכמים לפיתוח נכסי קניין רוחני.

1.5. לאחרונה קיבלו המוכרים הצעה לביצוע עסקה במתווה כלהלן: בשלב ראשון, יקימו המוכרים את חברה "ג", חברה תושבת חוץ, אשר תהיה בבעלותם המלאה. בשלב שני, ייכנס משקיע חיצוני ("המשקיע") ובתמורה להעברת סכום ההשקעה, יונפקו לו מניות, כך שבסופו של יום, יחזיק המשקיע ב-60% מהון המניות של חברה "ג".

1.6. חברה "ג" מתעתדת לעשות שימוש בסכום ההשקעה, על-מנת לרכוש מהיחידים ומשאר חברות הקבוצה, את כל הנכסים שיהיו ברשותם באותה עת, בין היתר, נכסי IP, שעשויים להיווצר בחברה "ב". 



2. השאלה המשפטית
מהם היבטי המיסוי החלים בגין העסקה שתוארה לעיל?



3. מסקנות

3.1. חוות-הדעת עסקה בניתוח היבטי המס במכירת נכסי קניין רוחני לסוגיהם, לאור חוקי המס בישראל, הדין באנגליה ובארה"ב, כמו גם פסיקת בתי-המשפט בארץ ובחו"ל. חוות-הדעת הציגה בפני היחידים את חשיפות המס המהותיות בעסקה במתווה האמור: (1) טענת רשויות המס כי מדובר בעסקת "מתן זכות שימוש" בטכנולוגיה אשר תחוב במס פירותי בשיעור גבוה; (2) קביעת רשויות המס, כי הנכסים שנמכרו אינם בבעלות היחידים, אלא בבעלות אחת מחברות הקבוצה, דבר אשר יוביל למעבר ממיסוי ברמת היחידים בלבד לחיוב בשתי רמות מיסוי. 

3.2. לעניין מכירת הידע, לאור סקירת הפסיקה הזרה ופסיקת בתי-המשפט בישראל, עובדת תניית האי-תחרות בהסכם המכירה, העובדה שהתמורה ממכירת הידע אינה תלויה בפיתוחים עתידיים, העובדה כי השימוש בידע והפקת הכנסות ממנו לא הוגבלו בזמן או במקום גיאוגרפי, כל אלו חיזקו את מסקנת חוות-הדעת, שמהותה הכלכלית של העסקה הינה "עסקת מכר", אשר תסווג כ"מכירה הונית" לצורכי מס.

3.3. לסיכום, קבעה חוות-הדעת, כי יש מקום לראות במכירת מרבית הרכיבים במתווה העסקה מכירת נכסי הון, אשר יחובו במס רווחי הון בידי היחידים. חוות-הדעת כללה המלצות בנוגע לאופן ניסוח הסכמי המכר, תוך פירוט והפרדה בין הנכסים הנמכרים, באופן שעשוי לסייע להקטנת חשיפות המס. 






א. רפאל, ושות', עורכי דין | כל הזכויות שמורות 2010 ©
Tivonet