מיסוי אופציות לעובדים

1. העובדות

1.1. חברת "א" ("החברה"), הינה חברת תושבת ישראל, המעניקה מעת לעת לעובדיה הבכירים אופציות לרכישת מניות של החברה-האם שלה ("האופציות" ו-"החברה-האם" בהתאמה), חברה תושבת ארה"ב הנסחרת בבורסת ניו-יורק ("הבורסה"). החברה-האם מחזיקה ב-100% ממניות החברה.

1.2. האופציות אינן נסחרות בבורסה ומחיר המימוש של כל אופציה נקבע בגובה מחיר המניה בעת הקצאת האופציות.

1.3. האופציות חסומות בעת ההקצאה והן משתחררות בארבע השנים העוקבות להקצאה, בשיעורים שווים.

1.4. החברה הבהירה, כי שאלת ניכוי ההוצאות בדוחות החברה, אינה בעלת חשיבות מכרעת עבורה וכי במידה ותוצאות המס לעובד במתווה בו לא יותר ניכוי ההוצאה לחברה הן האופטימליות, היא לא תתנגד למתווה זה. 



2. השאלה המשפטית
מהו מתווה המס האופטימלי במקרה דנן, בקשר עם הכנסת עובדים מהקצאת אופציות וממימושן של אופציות אלו (או של המניות שהתקבלו כתוצאה מהמרת האופציות)? מהי חובה ניכוי מס במקור מתשלומים המבוצעים במסגרת מתווה המס האמור?



3. מסקנות

3.1. חוות-הדעת הציגה את משטר המס החל בישראל על הקצאת מניות ואופציות לעובדים, בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודה והפרשנויות האפשריות להוראות אלו וקבעה, כי הקצאת האופציות לעובדים במתווה ללא נאמן, תביא לתוצאת המס האופטימלית בנסיבות שתוארו בפנינו, משמע, מחד מיסוי הכנסת העובד במס רווח הון בשיעור של 15% (נכון למועד חוות-הדעת) ומנגד, אי-התרת ההוצאה בניכוי לחברה. 

3.2. בהמשך בחנו, האם קיימת חובה לנכות מס במקור מתשלומים המבוצעים במסגרת תוכנית האופציות לעובדי החברה, תוך התייחסות לשתי חלופות באשר לזהות המשלם ולשתי תת-חלופות באשר לאופן התשלום, כמפורט להלן:

3.3. תשלום ישירות על-ידי החברה-האם: (1) תשלום במזומן- לאור הפסיקה בישראל, כמו גם הפסיקה האנגלית בנושא, נקבע בחוות-הדעת, כי מאחר והחברה-האם היא חברה זרה, ניתן לטעון כי בהנחה ואין לחברה-האם נוכחות עסקית בישראל, אין להחיל עליה את הוראות הניכוי במקור; (2) רישום המניות על שם העובד - במקרה בו מדובר בהעברת המניות לידי העובד, להבדיל מתשלום במזומן, הרי שדחיית אירוע המס למועד מימוש המניה, תביא בהכרח גם לדחיית המועד בו ינוכה המס במקור. בעת מכירת המניה, כנראה על-ידי ברוקר זר, יתכן וניתן יהיה לטעון להיעדר חובת ניכוי במקור, מהטעם של היעדר נוכחות עסקית של אותו ברוקר זר. 

3.4. העברת הסכום מהחברה-האם אל החברה וביצוע התשלום על-ידי החברה: חוות-הדעת קבעה, כי במצב זה יש לפטור מניכוי מס במקור את העברת התשלום מהחברה-האם אל החברה-הבת, מכיוון שאין מדובר בתשלום הכנסה או תמורה, עליהם מטיל סעיף 164 לפקודה חובת ניכוי במקור. לגבי התשלום מהחברה אל העובדים, יחולו תוצאות המס הבאות: (1) תשלום במזומן - יתכן ויש לנכות מס במקור בשיעור של 5% מהתמורה, אולם יתכן וניתן לטעון, במקרה זה, להיעדר חבות ניכוי במקור מהתמורה, לאור הגישה לפיה אי-הזכרת הוראות הניכוי במקור המתייחסות אל התמורה בהוראות החוק, יוצרת הסדר שלילי בעניין זה; (2) רישום המניות על שם העובד - במצב זה ההיגיון מחייב העברה ישירה של המניות מהחברה-האם אל עובדי החברה, אלא שלעניין תוצאות המס, נטען בחוות-הדעת, כי לא תהיה משמעות למתווה ההעברה וניתן לטעון, כי אין חבות בניכוי מס במקור בהיעדר אירוע מס במתווה זה.






א. רפאל, ושות', עורכי דין | כל הזכויות שמורות 2010 ©
Tivonet